Common peroneal nerve

לכידת העצב הפרונאלי וצניחת כף רגל

קושי להרים את הקרסול או האצבעות, מעידות ונימול בגב כף הרגל עלולים להופיע כאשר העצב הפרונאלי המשותף נפגע או נלחץ סביב ראש הפיבולה. צניחת כף רגל היא סימן — לא אבחנה אחת.

נכתב ונבדק רפואית על־ידי ד״ר אימן חורי · עודכן 15.09.2026

01הרמת קרסול ואצבעות
02מיקום מקור החולשה
03טיפול תלוי בזמן ובגורם

תסמינים אופייניים

העצב הפרונאלי המשותף עוטף את צוואר הפיבולה בצד החיצוני של הברך ומתפצל לענף עמוק ולענף שטחי. פגיעה יכולה לגרום לחולשת dorsiflexion של הקרסול והאצבעות, חולשת eversion, הליכת steppage ונימול בצד החיצוני של השוק ובגב כף הרגל.

בדיקה מוקדמת: צניחת כף רגל חדשה, חולשה מתקדמת או חולשה לאחר שבר, פריקה, ניתוח או חבלה מחייבות הערכה מוקדמת. חולשה פתאומית עם סימנים נוירולוגיים נוספים דורשת בירור דחוף.

גורמים אפשריים

לחץ סביב ראש הפיבולה יכול להופיע לאחר ישיבה ממושכת ברגליים משוכלות או כריעה, ירידה מהירה במשקל, לחץ מסד או תחבושת, שכיבה ממושכת, ניתוח סביב הברך או גוש כגון ציסטה. חבלה יכולה לגרום למתיחה, קרע או פגיעה משולבת. סוכרת ופולינוירופתיה עשויות להגביר פגיעוּת אך אינן מסבירות כל חולשה מקומית.

לא כל צניחת כף רגל מקורה בעצב הפרונאלי

חולשת הרמה יכולה לנבוע גם משורש L5 בגב, מהעצב הסיאטי, מהמקלעת הלומבוסקרלית, ממחלה נוירולוגית מרכזית או מבעיה שרירית. מיפוי התחושה ובדיקת inversion של כף הרגל ושרירי הירך מסייעים למיקום, אך אינם מחליפים הערכה מלאה.

אבחון ומעקב

הבדיקה ממפה כוח, תחושה, הליכה ורגישות סביב ראש הפיבולה. EMG ובדיקות הולכה עצבית עוזרים למקם את הפגיעה, להעריך אובדן אקסונים ולזהות סימני התאוששות. אולטרסאונד או MRI עשויים להראות לחץ, שינוי בתוך העצב, ציסטה או פגיעה מבנית. ההדמיה נבחרת לפי מנגנון הפגיעה והבדיקה.

טיפול ושיקום ללא ניתוח

בתמונה המתאימה ללחץ הפיך מתחילים בהסרת הגורם, הימנעות מלחץ על ראש הפיבולה, שמירת טווחי קרסול וברך, תרגול השרירים שנותרו פעילים ושיפור ההליכה. סד AFO יכול להפחית מעידות ולהגן על הקרסול בזמן ההתאוששות. יש להגן על עור שאיבד תחושה ולבדוק שהסד אינו יוצר לחץ נוסף.

שחרור, תיקון והעברת עצב

שחרור העצב נשקל כאשר קיימת התאמה ללחץ ממוקד, חולשה או כאב מתמשכים, גורם מבני או היעדר התאוששות מספקת. בפגיעה פתוחה או קרע ייתכן צורך בתיקון או בשתל. במקרים נבחרים ובחלון זמן מתאים ניתן לשקול העברת עצב; כאשר השריר כבר אינו בר־עצבוב, העברת גיד היא אפשרות תפקודית אחרת.

הספרות על שחרור העצב כוללת בעיקר סדרות ומחקרים שאינם אחידים. מטא־אנליזה דיווחה על שיפור בכוח dorsiflexion לאחר נוירוליזיס, אך הדגישה צורך במחקרים באיכות גבוהה יותר. לכן החלטה אישית אינה מסתמכת על אחוז הצלחה יחיד.

חשיפה מיקרוכירורגית של עצבים בגפה התחתונה במהלך תכנון העברת עצב לצניחת כף רגל
העברת עצב בגפה התחתונה: זיהוי ענפים מוטוריים וחיבור מתוכנן סמוך לשריר המטרה.

מקורות מרכזיים

  1. Wilson C, Yaacoub AP, Bakare A, et al. Peroneal nerve decompression: institutional review and meta-analysis to identify prognostic associations with favorable and unfavorable surgical outcomes. Journal of Neurosurgery: Spine. 2019;30(5):714–721. doi:10.3171/2018.10.SPINE18626
  2. Chow AL, Levidy MF, Luthringer M, Vasoya D, Ignatiuk A. Clinical Outcomes After Neurolysis for the Treatment of Peroneal Nerve Palsy: A Systematic Review and Meta-Analysis. Annals of Plastic Surgery. 2021;87(3):316–323. doi:10.1097/SAP.0000000000002833

השלב הבא

צניחת כף רגל דורשת מיקום של הפגיעה — לא רק תיאור של התסמין.

בדיקה מוקדמת, EMG לפי התזמון והדמיה ממוקדת עוזרים להבדיל בין לחץ הפיך לבין פגיעה הדורשת שחזור.