תסמונת התעלה הקוביטלית

תסמינים אופייניים

העצב האולנרי עובר מאחורי הצד הפנימי של המרפק — האזור שבו מכה גורמת ל“זרם”. לחץ מתמשך יכול לגרום לנימול בזרת ובחצי האולנרי של הקמיצה, כאב במרפק או באמה, חולשת אחיזה וקושי בפעולות עדינות.

בשלב מתקדם עלולים להופיע דלדול בשרירי כף היד, חולשה בפישוק ובקירוב האצבעות, קושי בצביטה ואף שינוי במנח האצבעות. תסמינים תחושתיים בלבד אינם מלמדים בהכרח על חומרה קלה; יש לשלב את הבדיקה ואת תפקוד השריר.

מדוע נוצר לחץ

כיפוף המרפק מותח את העצב ומקטין את נפח התעלה. שינה עם מרפק כפוף, הישענות ממושכת על המרפק, עומס חוזר, צלקת, שינוי גרמי או חוסר יציבות של העצב יכולים לתרום. לעיתים העצב זז קדימה מעל האפיקונדיל בזמן כיפוף; עובדה זו חשובה לתכנון אך אינה לבדה הוכחה שהעצב הוא מקור התסמינים.

אבחון ומידת הפגיעה

הבדיקה כוללת מיפוי תחושה, כוח השרירים הקטנים בכף היד, צביטה ואחיזה, רגישות לאורך העצב ויציבותו בכיפוף. נבדקים גם הצוואר, הכתף ושורש כף היד כדי לאתר מקור אחר או יותר ממוקד לחץ אחד.

בדיקות הולכה עצבית ו־EMG יכולות למקם את ההאטה ולהעריך אובדן אקסונים; אולטרסאונד יכול להדגים עיבוי, לחץ ותנועה של העצב. תוצאה תקינה אינה תמיד שוללת מצב מוקדם או דינמי, ולכן מפרשים אותה יחד עם הסיפור והבדיקה.

טיפול שמרני

כאשר אין חולשה מתקדמת או פגיעה מתקדמת בעצב, אפשר להתחיל בהפחתת לחץ ישיר, הימנעות מכיפוף ממושך, שינוי תנוחת שינה ולעיתים סד לילה רך. התאמת עמדת עבודה ותרגול מותאם עשויים להפחית גירוי. תרגילי החלקה של העצב צריכים להיות עדינים ולהיפסק אם הם מגבירים נימול או כאב מתמשך.

אפשרויות ניתוחיות

ניתוח נשקל כאשר קיימת חולשה או פגיעה אקסונלית, כאשר הלחץ בינוני־חמור, או כאשר טיפול מתאים לא הביא לשיפור מספק. האפשרויות כוללות שחרור של העצב במקומו, שחרור אנדוסקופי או העברה קדמית תת־עורית/תת־שרירית. סקירה שיטתית של מחקרים אקראיים לא מצאה הבדל מובהק בתגובה לטיפול בין ארבע הגישות שנבדקו, אך דיווחה על שונות וסיבוכים שונים; לכן הבחירה נעשית לפי יציבות העצב, האנטומיה והמצב הקליני.

בפגיעה אקסונלית קשה, העברת עצב מוטורית דיסטלית עשויה להישקל כתוספת במקרים נבחרים כדי לספק מקור עצבי קרוב יותר לשרירי כף היד. היא אינה מחליפה אוטומטית את שחרור מוקד הלחץ.

החלמה וציפיות

נימול לסירוגין עשוי להשתפר מוקדם יותר, אך עצב שסבל מלחץ ממושך ואיבד אקסונים מתאושש לאט. חזרת כוח תלויה בחומרת הפגיעה, במשך הזמן ובמרחק לשרירי המטרה. מטרת הניתוח היא קודם לעצור לחץ מתמשך; לא תמיד ניתן להשיב תפקוד שכבר אבד במלואו.

מקור מרכזי

1. Abourisha E, Srinivasan AS, Barakat A, Chong HH, Singh HP. Surgical management of cubital tunnel syndrome: a systematic review and meta-analysis of randomised trials. Journal of Orthopaedics. 2024;53:41–48. doi:10.1016/j.jor.2024.02.041